עזרא ינוב שגילה את הסרקופגים מסביר לאורחים על הממצאים הנפלאים
סיפור גילוי הסרקופגים באשקלון – מאת עזרא ינוב
הבלוג של עזרא ינוב: הסרקופגים באשקלון.
זכיתי שיוטל עלי התפקיד להציל את שני הסרקופגים באשקלון, שהם בעצם היפים ביותר בישראל.
זה קרה סביב שנת ה-70 של המאה הקודמת. אני כבר סיימתי תפקידי כמנהל המח' לתרבות נוער ואירועים בעיריית אשקלון ועבדתי כבר מספר שנים כעיתונאי "מעריב" בדרום.
באחד הבקרים, בשעה 6, דפקו על דלתי 2 אשקלונים שעבדו אצל קבלן שעסק בבניית ווילות בשדרות הטייסים באפרידר.
הם באו לביתי וסיפרו שמצאו "משהו גדול של שיש" ביסודות שחפרו להקמת ווילה ברחוב הטייסים באפרידר. מיד התלבשתי ונסעתי אחריהם למגרש שכבר נחפרו בו החפירות, להבאת מערבלי בטון ליציקת היסודות לרצפת הווילה העתידה לקום.
שני פועלי הבניין עזרו לחשוף בחול עוד קטע של גוש השיש שדמה למכסה של ארון קבורה. באותן דקות כבר הגיעה משאית-מערבל-בטון ראשונה, לשפיכת הבטון המוכן, לבורות הפתוחים ליציקת יסודות הרצפה בבטון הנוזלי שהביאה.
ביקשתי לעצור את העבודה לחצי שעה. זה לא היה דבר קל, כי הקבלן הסביר שנגרם לו נזק רב בעיכוב זה. הפועלים המשיכו לחשוף את גושי השיש בחול הרך והסרקופג הנפלא נתגלה לעינינו עם תבליטי השיש המרהיבים. נסעתי לד. מירון שהיה הממונה על העתיקות הארכיולוגיות בנפת אשקלון, שהתגורר ברחוב קפסטט באפרידר, בשכונה החדשה באשקלון.
נסענו יחד למחפורת החדשה בשד' הטייסים. מלאכתו של המפקח הייתה מהירה. הוא קבע שמדובר בסרקופג מהתקופות הרומית-יוונית. מערבל הבטון כבר המתין ברחוב. ביקשתי את הנהג להמתין עוד חצי שעה. נסעתי לביתו של חיים גפן, קבלן התשתיות הראשי באשקלון באותן שנים. הוא התגורר בוילה חדשה באותה שכונה.
ביקשתי ממנו לשלוח לשד' הטייסים את ה-D6 טרקטור הגלגלים הענק שבבעלותו ולהביא גם חבלים ורצועות עור או גומי לשלוף את הסרקופג מתוך החול, מבלי להיפגע. חיים גפן הסכים מיד, קרא לטרקטוריסט ותוך שעה מאז נחשפה התגלית, הדחפור שלף את הסרקופג ולמרבה המזל, תוך שליפת הסרקופג הראשון נתגלה לידו עוד סרקופג, הקבור בחול ,לידו. המלאכה שנעשתה בהתנדבות, הסתיימה תוך שעה. שני הסרקופגים היפים ביותר בישראל, ניצבו כבר מחוץ לאתר הבנייה והקבלן מיהר להורות למערבלי הבטון לשפוך את הבטון הרך אל ריצפת הווילה המיועדת לקום.
חיים אריס ז"ל שהיה באותה תקופה מנהל המח' לתרבות נוער וספורט וגם תיירות ואירועים, הגיע למקום, לקח את הפיקוד, העביר את הסרקופגים לחצר "בית עלי" – עד שהעירייה יצקה כעבור שנה מבנה מיוחד של בטון בחצר בית העם במרכז אפרידר – שם מוצגים 2 הסרקופגים להמוני נופשים ותיירים המגיעים לראות ביצירות ארכולוגיות נפלאות אלו.
במשך השנים, התעוררה השאלה האם יכול להיות שבאותו מגרש או לידו – היו עוד סרקופגים נפלאים כאלה – כי ארכיולוגים הניחו שמדובר באתר ששימש בית מלאכה גדול לארונות קבורה לעשירי הדור באשקלון לפני כ-2000 שנה. אבל את זה לא נדע בעידן זה שלנו. כיום שד' הטייסים מאוכלסת ווילות רבות ויפות בחצרות עם דשאים, צמחי נוי ועצים.
כאשר ייבנה מוזיאון העתיקות של אשקלון , יועברו אליו שני הסרקופגים שהם כאמור היפים ביותר בישראל, יחד עם ממצאים ארכיולוגים רבים שנחשפו באשקלון בעלת ההיסטוריה של יותר מ-4000 שנה.
אין ספק ששני האשקלונים, פועלי הבניין ,שבאו אל ביתו של העיתונאי עזרא ינוב והוציאו אותו מהמיטה בשעה 6 בבוקר וביחד עשו עשו מעשה גדול וחשוב כשעצרו את יציקת הבטון ומיהרו לקרוא לעיתונאי איכפתניק כמוני לפעול להצלת סרקופגים חשובים אלה.
—-
צילום הסרקופגים: פוטו יוסי את עוזי אשקלון.
(לאחר שבאחרונה התפרסמו סיפורים לא בדוקים על גילוי הסרקופגים הנפלאים הללו, הוחלט בפורטל "תיירות דרום" להביא שוב את סיפור חשיפתם של הסרקופגים על ידי שני פועלי הבניין והעיתונאי עזרא ינוב – לשמור על נכס ארכיולוגי – תיירותי חשוב זה.)