מורי דרך עולי ם לספינת הראל במרינה אשקלון
לקחתי הערב את רעייתי ואת גיסתי והלכנו לשים משהו בפה ב"סקובר" במרינה אשקלון.
המלצרית מעין הזריזה (כולן שם זריזות!!!) הביאה את אשר ביקשנו ונותר לנו לאחר הפלאטה והסלטים והבירה והשתייה החמה לגברות, להביט סביב לכוורת דבורים זו המשרתת במהירות ובקלילות את מאות הלקוחות המגיעים לכאן מול היאכטות במרינה אשקלון.
תמיד התפלאתי כיצד המלצריות מובילות את המגשים המלאים בצלחות גדושות וכוסות החצי והשליש של בירה והדגים עם הצ'יפס. איך הכול זורם ואף טיפה לא נשפכת מהכוסות.
מישהו חגג שם יום הולדת עם עוגת הבית וילדה בת 4 החליטה לרקוד במרכז המסעדה כשאימה מתמוגגת מרוב הערצה לרקדנית הנועזת.
ספרנו את ברזי הבירה בדלפק – 13 סוגי בירה וגם קרוב ל-120 בקבוקי משקאות חריפים ניצבים על מדפים מאחורי הברמנים המגישים שתייה בכוסות רגל. איך הם יודעים מה יש בכל בקבוק והיכן הבקבוק המיוחד נמצא?
אתה מביט במרינה ורואה גם את המסעדות האחרות כולן ברמה של 4-5 כוכבים ושואל את עצמך:"אז מדוע אין כאן תיירים המשוחחים בבליל שפות? מי זה שלא מפנה לאשקלון תיירים? מי באשקלון אינו יודע להזמין לכאן תיירים? והיכן היאכטונרים שספינותיהם כמעט ממלאום את המרינה?
דממה. שקט. אין מענה….
מחר נבוא למרינה באשדוד ונראה אולי שם הגיעו תיירים ממאותואלפי יורדי ספינות הנופש הפוקדות ליממה את הנמל הגדול במדינה… אולי שם נמצא תיירים.
עזרא ינוב בעלי פורטל "תיירות דרום" www.tayarutdarom.net
