אגדת תום ותומר
בלילה אפל, בלילה סוער
הכל נחבאו מטינת
המטר שהיכה, ברקים, רעמים
אף ציפור הצטנפה בקינה
נחל אכזב שופע פתאום
חסר דאגות, זב מימיו
השמים יורים כמו במקלע
הטבע ניפץ כבליו
רק זוג ציפורים העזו לצאת
מן הקן המוגן, הבטוח
זוג "יסעורים" יצאו מחצור
המריאו כנגד הרוח
גברו על הגשם, על טבע זועף
הגיעו למחניים
הגשם הצליף בהם כמו הזהירם
אך טחו להם העיניים…
בתוך "יסעורים" ישבו נבחרים
ציפו לאות "לנוע"
המתינו להם בלבנון
המצב שם היה גרוע
האחד- שמו היה תומר קידר
השני- תום כיתאין
שני חברים שיצאו לדרכם
לוחמים, רעים, חיילים
המסוקים המריאו אט אט.
שבעים ושלושה חיילים
נבלעו בתוכם, גם תומר , גם תום
מובחרים עם בני האלים
רגע לפני שחצו את הגבול
המסוקים התנגשו
הלהבים נקרעו ממקומם
העדים – נרעדו ורגשו
ה"יסעורים"- כאבן צנחו
הותירו שרידים וחידה
כמו בסיני – אש ועשן
בישרו על לידת אגדה
חגית ויואב נושאים את זכרם
בערבי מזמורים עבריים
היום סיפורם נישא בפי כל
הגבעה – שוקקת חיים
מאיר מנדל – נגבה
08/08/2017
