הבלוג של רוברט ליפמן 1
גבעת תום ותומר
הייתה זאת יד המקרה שגיליתי את הסיפור המרגש של גבעת תום ותומר בכניסה לקיבוץ נגבה. כמתרגם לאנגלית של פורטל "תיירות דרום", עסקתי בתרגום ידיעה אודות הכשרת מסלול מורשת סביב המועצה האזורית "חוף אשקלון", בואכה ישובי מועצת יואב. שם מצאתי את אתר הסיורים "גבעת תום ותומר".
עליתי מבריטניה לפני חמש שנים ומייד גיליתי עניין רב באתרים ומקומות המהווים נקודות
ציון דרך במורשת העם הזה. אני מקדיש את זמני הפנוי גם לביקורים באתרים אלה. והנה, על אף העובדה שבנסיעותיי לאין ספור מול נגבה והשילוט החום המציין את אתרי התיירות באזור – לא הגעתי לגבעת תום ותומר. כאשר תרגמתי את הידיעה אודות המסלול סביב אתרי המורשת – חזרתי שוב לקרוא אודות אותה גבעה.
עיון קצר באינטרנט ב"מסלול סובב חוף אשקלון" הגעתי לאתר "גבעת תום ותומר" של אזור "יואב יהודה". להפתעתי גיליתי כי תושבים וותיקים ממני, אינם מכירים את האתר. כמנהגי, פיניתי לי זמן ויצאתי לדרך אל גבעת תום ותומר.
ביקורי הראשון היה בערב קיצי של יום חמישי בשבוע, לקראת ערב של בריאות ובילוי במרחצאות "חמי יואב" בקיבוץ שדה יואב הסמוך לנגבה. זהו כאמור המסלול המאורגן למבקרים רבים, לשלב אתרי נופש ומקומות מורשת באזור.
הגעתי לאתר גדוש רגשות, אותו מבקשים ההורים, מקימי "גבעת תום ותומר" לחלק עם הבאים לבקר בגבעה. זהו רעיון נפלא של הורים שכולים, שבניהם נספו באסון שני המסוקים ב-1997, שהתנגשו באוויר בגליל העליון ו-73 לוחמים קרביים שהיו בתוכם, מצאו את מותם בדרכם למערכה הצבאית בלבנון.
זהו גן בוטאני עטור שיחים ואילנות, המשרים שלווה לבאים לחוות את זכר הבנים שהלכו ולא שבו.
הגבעה מוקפת מראות נוף פסטוראליים ותוך ישיבה סביב יד ההנצחה והקשבה למוסיקה רוגעת, עולה זכר 73 הלוחמים שמצאו את מותם בהתנגשות שני המסוקים. בין הנספים היו גם תום ותומר מקיבוץ נגבה שבחייהם ובמותם לא נפרדו.
לאחר אותו ערב, חשתי שעלי לשוב לגבעה. ב-11 באוגוסט באתי לשם עם עוד כ-200 מבקרים לקונצרט של ערב קיצי עם בריזה קלה המגיעה מחופי אשקלון שבמערב.
היה זה ערב מענג ומרגש. קהל רב יושב בחורשה הסוככת עליהם ומשתלבים בשירה של
שירים ידועים עם מילות שיר הכתובות ומוצגות על המסך הגדול. ערב עם תה פירות ותירס, עוגות ושתייה שהתכבדנו בהפסקה. היה זה ערב של התרוממות הרוח בשירה המשותפת שהתמזגה עם ההנצחה של האירוע הטרגי שהביא להקמת האתר על הגבעה.
בישראל, בניגוד לארץ-מגורי-הקודמים, בריטניה, כאן האנשים התרגלו לחיות בין הקצוות של עצב ושמחה.
תחושותיי אודות מסלול המורשת, בו התנסיתי, התחזקו עוד יותר, בזכות האירוע המוסיקלי המיוחד, באתר ההנצחה המופלא, על הגבעה הירוקה, סמוך לקיבוץ נגבה שהפך לסמל עמידת הגבורה של מלחמת השחרור.
