אחרי שיפוץ נפתח מחדש המוזיאון לתרבות הפלשתים באשדוד.בתערוכת הקבע מוצגים פריטים ארכיאולוגיים נדירים המלווים בקומיקס ומוצגים באמצעים טכנולוגיים מתקדמים.

ניתן לקנח ב"משתה פלישתי" לא לפני שמבקרים גם בתערוכה הנוספת "בלי עין הרע ובמזל טוב" שכוללת פריטי יודאיקה וקמיעות שקשורים למעגל החיים היהודי והסיפורים שמאחורי אחדים מהם.

מאת רבקה יניב

צילומים: ג'רמי פלדמן "טחנה לעיצוב"

צילום / ג'רמי פלדמן . כלי אוכל מתקופה קדומה

עולמם של הפלשתים

אחרי שיפוץ שארך כשנה בהשקעה של למעלה מעשרה מיליון שקל נפתח מחדש המוזיאון לתרבות הפלשתים ע"ש קורין ממן באשדוד.

את המבנה תכנן המשרד "גיל מינסטר אדריכלים" ועצבה קבוצת "הטחנה לעיצוב" שמתמחה בהקמת תערוכות ומוזיאונים. תערוכת הקבע, אותה אצרה דלית ליטני, עוסקת בתרבות הפלשתית בא"י מראשיתה בתחילת המאה ה-12 לפנה"ס ועד אחריתה במאה ה-7 לפנה"ס אז החריבו הבבלים את ערי הפלשתים.

הקונספט של התערוכה הוא הצגת הקהילה הפלשתית המהגרת והתמודדותה עם הסביבה תוך הארת צדדיה האנושיים. את דיוקניהם של הפלשתים אגב ניתן לראות בצלמיות שמוצגות בתערוכה. התפיסה העיצובית של התערוכה היא שילוב בין הארכיאולוגיה לעכשוויות. לפיכך הפריטים הארכיאולוגיים מוצגים בין השאר בוויטרינות שניצבות על במות עשויות שיש קוריאן לבן,שמדמות איים צפים ויחד עם זאת מזכירות בצורתן שברי חרס. את התצוגה מלווים קטעים ספרותיים רלבנטיים וכן קומיקס על חייה של "משפחת פלשת " עליה נמנים הורים ילדים וכלב.

בנוסף לתצוגה הארכיאולוגית המרשימה כוללת התערוכה אמצעים טכנולוגיים מתקדמים בהם עמדות מידע ממוחשבות ו"שולחן חכם" אינטראקטיבי וחווייתי. על המבקר להרכיב בו בשיטת פאזל ובמגע יד אלמנטים מתצוגת הקבע שמלווים בבועיות מידע. בניגוד לסיפור המקראי מציגה התערוכה תמונת עולם אובייקטיבית אודות הפלשתים.

בתערוכה מוצגים 160 ממצאים ארכיאולוגיים אורגינליים בהם ממצאים נדירים כמו מזבח בעל שתי קרניים,שמדמות קרני שור, ונמצא בגת. באמצעות הממצאים בהם כלי בישול, אח, כלי מזיגה ושתייה וכלי הגשת אוכל מוצגים חיי הבית. משקולת ברונזה בדמות חזיר מעידה על הרגלי התזונה של הפלשתים שצרכו בנוסף לבשר חזיר גם בשר של בקר וכלבים. על הכלכלה והמסחר מעידים בצעי (חתיכות שנבצעו) כסף שנמצאו בצד מטמון תכשיטים בעקרון. ממצא זה מסביר אגב את מקור הביטוי " בצע כסף". השימוש בבצעי כסף כמטבע הוא תוצאה ישירה של אימוץ שיטת התשלום שהייתה נהוגה באימפריה האשורית והתפתחות הסחר עם פיניקיה.

ארבע בליטות, שתיים מכל צד, באמבט אבן מרמזות שייתכן כי במקורו שימש האמבט כארון קבורה. מאחר שהאמבט נמצא שקוע בתוך מתקן מטויח באזור התעשייה באשקלון יש הסוברים שהוא שימש בתהליך יצור היין. אחרים חושבים כי לאור מציאתן של כ-150 משקולות נול בסביבתו של האמבט, הוא שימש להשריית צמר לצורך ריכוך. הציורים על כלי החרס הפלשתיים וצורתם משקפים את קורותיהם ואת מוצאם האגאי עם ההשפעות שהיו עליהם מקפריסין, אנטוליה, מצריים וא"י. הממצאים הארכיאולוגיים  שופכים אור על הפולחן והדת הפלשתית שהייתה רב גונית ומורכבת וניתן והבחין בה גם בשילוב של אלמנטים שמקורם מחוץ לכנען. גם המקדשים הפלשתיים משלבים אלמנטים ארכיטקטוניים זרים ומקומיים. במקדשים שנחשפו נמצאת עדות לכך שבחלק מהמקדשים היו שני עמודים בטבורו של החדר המרכזי. זאת כמו העמודים במקדש המקראי אותם הפיל שמשון על יושבי המקדש. בתערוכה מוצגים שני בסיסי עמודים שנמצאו בתל צפית ומשולבים במיצג אור קולי חווייתי שקשור להפלת המקדש. המבקר עומד במקום המסומן על הרצפה ו"דוחף" באופן וירטואלי,כשידיו פרושות לצדדים, את העמודים במקדש כפי שמתואר במקרא.

המקדש נחרב ברעש מחריש אוזניים. נושא מרתק נוסף בו עוסקת תערוכת הקבע הוא הקבורה הפלשתית. למרות שבנושא זה רב הנסתר על הנגלה ישנן עדויות מהציורים על הכלים שמתארים את השכבת הגופה וכן צלמיות של נשים מקוננות שנמצאו בקברים שנחשפו.

 בתל אשקלון התגלו קבורות של אחד עשר תינוקות בקנקנים ובבורות. הם נמצאו תחת רצפות, בפינות חדרים, לאורך קירות ופתחים. עד כה טרם הצליח המחקר הארכיאולוגי לזהות בתי קברות פלשתיים. משערים שייתכן והסיבה לכך היא שהפלשתים קברו את מתיהם מחוץ לעריהם קרוב לפני השטח, באזורים שחשופים יותר לבלייה טבעית וסובלים מפיתוח מודרני.

כחוויה נלווית לביקור בתערוכה מציע המוזיאון ארוחה פלשתית, שכוללת מנות שמתבססות על מחקרים, ומוגשת באולם שעוצב במיוחד לשם כך.

בלי עין הרע ובמזל טוב

באולם התערוכות המתחלפות במוזיאון מוצגת התערוכה "בלי עין הרע ובמזל טוב".

את התערוכה שעוסקת בהתחלות חדשות במעגל החיים היהודי אצרו יעל ויזל ושרה שחק. בתערוכה מוצגים באמצעות פריטי יודאיקה וקמיעות- ברובם מאוספו של אספן היודאיקה ביל גרוס- בין השאר חתונה, לידה, ברית מילה , הגנת הבית ובר מצווה. הפרק שחותם את התערוכה הוא "סיפורי אשדוד" וכולל פרטי יודאיקה וקמיעות שנאספו מתושבי אשדוד תוך היחשפות לסיפורים המרתקים שמאחורי הפריטים.

שלושה מהסיפורים הללו משודרים ברצף על מסך טלוויזיה.

—————-  

רבקה יניב היא כלת פרס זיו לעיתונות ובעבר עיתונאית ב"מעריב" ובקבוצת "הארץ".

נ