פרופ' יצחק רייטר ראש החוג ללימודי ארץ ישראל במכללת אשקלון
"החידושים בחקר אשקלון" הכנס שהתקיים בשבוע האחרון במרכז הכנסים של המכללה האקדמית אשקלון, הוכיח שוב את היכולת הארגונית של אנשי החוג ללימודי ארץ ישראל במכללה זו, בראשותו של פרופסור יצחק רייטר.
הפעילים בשטח שארגנו את הכנס על סידרת ההרצאות הארוכה והטובה, דר' אבי ששון , דר' נחום שגיב המרצים והפעילים בחוג לימודי ארץ ישראל ואיש הציבור, ההיסטוריון גד סובול.
שורת המרצים הנכבדה כללה את מר שאול גולדשטיין – מנכ"ל רשות הטבע והגנים, מר ישראל חסון מנכ"ל רשות העתיקות, מר עמרי שלמון מנכ"ל המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל וכמובן מר איתמר שמעוני, ראש העיר אשקלון.
הפאנלים של הכנס כללו הרצאות מכל הרשויות הנ"ל, כשהמרצים מנסים לחדש דברים שבחלקם כבר פורטו בכנס הקודם – אך הפעם הם הובאו בהדגשה נוספת תוך מצגת למרבית הפריטים והחשיפות החדשות.
"תל העיר אשקלון הוא אתר מבין היחידים שיש מקום לפעילות ארכיולוגית" הכריז פרופסור יצחק רייטר כבר בדברי הפתיחה בכנס, בציינו את החפירות הארכיולוגיות בראשות פרופסור שטייגר מאוניברסיטת הרווארד, המציינות השנה רצף של מעל 30 שנות חפירות בתל אשקלון.
מר עומרי שלמון מנכ"ל רשות שימור אתרי המורשת, אמנם הזכיר את חשיבות ההיסטוריה וארכיולוגיה של אלפי שנים בגן לאומי אשקלון – אך התמקד באתרי מורשת של המאות האחרונות וגם העשרות בשנים – עליהם שם הדגש בציינו כי ראש עיריית אשקלון איתמר שמעוני קיים פגישה דחופה לעסוק באתרי מורשת אלה. אף ציין כי הוקמה וועדה ציבורית לשמירת אתרי המורשת, בראשותו של דר' אבי ששון ובתאום עם מנהל המחוז של הרשות. אפילו הוחלט לקיים קורס לשימור אתרי המורשת שברובם הם מהתקופה שקדמה להקמתה של אשקלון החדשה.
דר' דניאל ורגה מרשות העתיקות בפאנל שעמד בראשו בכנס, העלה מרצים שחשפו אתרים חדשים שנתגלו בשכונת ברנע מהתקופה ההלניסטית, בנוסף לציון קצר של "אחוזת המייל השלישי" שנתגלה לפני כ-30 שנה באתר הקרוי "עיר היין" שם נחשפו אתרי תעשיית היין והשמן של אשקלון העתיקה, לרבות שריפת כדי החמר בכבשנים גדולים שנועדו לאחסון ומשלוחי "יין אשקלון" לאיי הים בתקופה הרומית. גריגורי סרי מרשות העתיקות הרחיב היטב את התגליות באחוזות הקברים שנחשפו בחפירות בחצרות בית החולים ברזילי מהתקופה הביזנטית ורונית פליסטרנט מאוניברסיטת תל אביב משכה תשומת לב רבה בהרצאתה על מטבעות אשקלון עוד מהתקופה המצרית הקדומה.
דר' נחום שגיב מהחוג ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית אשקלון, הרצה על קרבות הצלבנים בתל אשקלון, מאז תחילתם ב-1099 לספירה הנוצרית כנגד המצרים ששלטו בעיר ועד למלחמות נגד הפאטימים במחצית המאה ה-12 לספירה. כאשר הגיע מועד הפאנל עם השאלה הרטורית :"אשקלון היא עיר תיירות או עיר של תבניות תיירות ?" כבר הורגש חסרונו של ראש העיר איתמר שמעוני שחיכו לו בכיליון עיניים.
כי גב. רחל ברק נתן מרשות העתיקות סיפרה על החפירות שנעשו על ידי הבריטים ב-1922 באשקלון והממצאים הנפלאים שרוכזו בחפירת הבסיליקה המיוחסת למלך הורדוס בגן לאומי באשקלון. כבר נגעה בצורך של הקמת מוזיאון פתוח בגן הלאומי החסר מיתוג של ממש. פסלים ועמודים וכותרות שאין כמעט כמותם בארץ, הועתקו למקומות אחרים בשנים 2008- 2010 וקמה כאן דרישה להחזירם לאשקלון ולהציבם כאן במוזיאון הפתוח שיקום בגן הלאומי אשקלון. דר' ירון ארגז איש משרד התיירות הוא שהציג את השאלה האם אשקלון היא עיר תיירות. הוא הצביע על הממוצע הנמוך של אשקלון בחדרי מלונות, בביקור נופשים ותיירים. הוא הצביע על התעוררות התיירות בערי חוף אחרות במדינה, הזכיר את אשדוד כמתחרה, המגזר הכפרי הצובר הישגים בתיירות הפנים סביבה. אשקלון צריכה להיות עיר מנהלית גם בענף התיירות, עם סמכות ותאום עם מינהל מקרקעי ישראל, משרד התיירות, ממשרדי ממשלה נוספים, לעידוד יזמים וקידום תוכניות תיירות. 
אשקלון אינה פריפריה, היא קרובה למרכז והיא חייבת לתת דעתה מה תוכנית הגן הלאומי, והיא מצטיירת כעיר מפוזרת ללא מרכז תיירותי. לעתיד עלייה לבחון מיתוג של תיירות פנים, כנסים ופסטיבלים, עליה למצוא מוטיב ולמנף אותו גם מר עומרי בוחניק מנהל הגן הלאומי אשקלון, יליד העיר התמקד בקיים בגן, בטיפוח הדשאים והניקיון, בתכנון קל על פני השטח, תוך הצגת תמונות מהעבר שלא הביאו לתשבחות לגן הזה. ואז הגיע תורו של איתמר שמעוני ראש העיר אשקלון, אשר במשך כחצי שעה הרצה תוך מצגת בנויה טוב, על חזונו לעתיד לבוא, כאשר במהלך השנים – תבוא התיירות לעירו. לכן ביסס את הרצאתו על הצורך הראשוני בחינוך הדור החדש, בפיתוח אבני יסוד לתיירות שתבוא והפיכת הגן הלאומי לאטרקציה תרבותית ותיירותית מובילה. הזכיר את התכנית להקמת מוזיאון פתוח לתולדות אשקלון בהדגישו שעד 2016 העירייה תשלים את הטיילת מהגן הלאומי בדרום דרך חוף דלילה והמרינה עד צפונה ממלון "הולידי אין". עד 2017 תוכן תכנית הכוללת את הגן הלאומי. הרעיון הוא ליצור 80 אלף מ"ר של תרבות ופנאי במסגרת התוכנית של רצועת התיירות והמלונות הסמוכה לחוף. העירייה תתכנן והיזמים שיביאו – יבנו בשילוב הפיתוח של החברה הכלכלית לאשקלון. ראש העיר מייחס חשיבות רבה לאווירה חדשה שעל העיר ואוכלוסייתה ליצור, כדי שיבואו יזמים שיאמינו בכדאיות בואם לאשקלון. טיילת, מלונות, מרינה וגן לאומי, עם פיתוח תרבות הפנאי, עם מרכזים מסחריים חדשים – יימשכו את הנופשים והתיירים. גן לאומי אשקלון – הסביר ראש העיר – הוא מכרה זהב בתוך כלוב סגור. העיר תורמת 800 אלף ₪ בשנה וזה כלום. זה לא פארק זה גן – הגן צריך להיות מחובר לעיר. ראש העיר גילה שקיימת תוכנית להקמת אי מלאכותי בסמוך לחוף, בין כפר הנופש לחיילים ומה שהיה כפר הנופש הצרפתי, לבין פארק המים "אשקלונה". האי יהווה גם תחליף לשוברי גלים להרגעת גלי הים מול חופי הרחצה. באי המלאכותי המתגבש כתכנית בשלב זה, תתאפשר גם הקמת מוזיאון לעתיקות אשקלון – לרבות עתיקות המוחזקות בשלב זה על קרקע הים. בשלב השאלות בכנס, הועלו בקשות לצורך בהפעלת תכנית תיירות עכשווית, של ההווה, מלבד תכניות העתיד. נציג " תיירות אשקלון" חילק לבאי הכנס את תכניתו הקיימת כבר 12 שנה, הקרויה "אשקלון – עירם של שמשון ודלילה", המתבססת על הגן הלאומי, כעיר פלישתית מהעבר הרחוק, שם הסתובב שמשון הגיבור, הכיר את דלילה ונפל בקסמייה וחי פרק מחייו באשקלון הפלישתית.
——
כתיבה: עזרא ינוב ; צילומים: "תיירות דרום"
