אמרנו לכם: אשקלון – עירם של שמשון ודלילה ! כבר יותר מ-30 שנה אני שוקד על שיווק התכנית העסקית של המיזם הגדול, הקרוי "אשקלון – עירם של שמשון ודלילה". זו תכנית הכוללת תסריט כתוב אודות "אהבת שמשון ודלילה" שנועד להפוך לסרט תנ"כי שיופק באנימציה ברמה של "וולט דיסני". הסרט ימשוך המוני תיירים מכל העולם ונופשים מכל ישראל – לבוא לגן הלאומי של אשקלון, לסרט שיוקרן באמפיתיאטרון הגדול. באותו אמפי תושג גם הצגה תנ"כית אודות שמשון ודלילה וגם האופרה העולמית, הנושאת את שם אהבתם של שמשון ודלילה – תופק לפרקים בפני אלפים ורבבות של תיירים וישראלים בגן הלאומי אשקלון – שאינו אלא התל הגדול בישראל החובק בתוכו את 21 פרקי ההיסטוריה של אשקלון העתיקה על רבדיה. התכנית העסקית כוללת למעשה את המיזם הרחב, שיכלול גם "שדות קרב" של לוחמי ה"פינט בול" של "צבאות" בין "פלשתים" מזה ו"יהודים" מזה, לרבות אולפני הסרטה של אותם קרבות של קבוצות ומשפחות תיירים או נופשים שיבואו אל הגן הלאומי באשקלון בכל עונות הנופש. דברים אלה נכתבים עתה שוב, בקיץ 2016, לאחר שבאחרונה נחשף בתל אשקלון בית קברות פלשתי, יחיד ומיוחד במינו ובו נתגלו 160 שלדים של פלשתים שנקברו כאן בטכסי אבל, שאפיינו את העם שהיווה האויב המר ביותר לבני ישראל בעלותם ממצריים לכבוש את ארץ כנען ולהתנחל בה. בכל פעם שחזרתי והפקתי שוב את התכנית העיסקית של המיזם "אשקלון – עירם של שמשון ודלילה" – חזרו מתנגדים להציג לנו את השאלה:" כיצד קבעת ששמשון ודלילה חיו באשקלון?" הרי חמש ערי פלשתים מוזכרות בתנ"ך ולא צוין מקום מגוריה של דלילה. כתוב ששמשון בא לעזה ועקר את שעריה. האשדודים של ימינו מתרכזים במוזיאון שהקימו על שערותיו של שמשון. בחפירות תל אשדוד – חיפשו ארכיולוגים את הכתב הפלשתי ולא מצאו. אנשי אשקלון קראו לאתרים ומקומות בשמות שמשון, חוף דלילה, כיכר של שמשון ודלילה ולאורך שדרות בן גוריון – העמידו פסלי שמשון ודלילה, הקימו מלון בשם "דגון", הקימו שכונת שמשון וחיפשו במשך 30 עונות חפירה ארכיולוגית , את שרידי התקופה הפלישתית. עתה נתגלה בית הקברות הפלשתי הראשון מסוגו בעולם, בתל אשקלון ובו נמצאו 160 שלדים של פלשתים, כלי נשק, תכשיטים ותשמישי קבורה. בהיעדר מוזיאון ארכיולוגי באשקלון, הועתקו המימצאיםפ הארכיולוגים החשובים הללו למוזיאונים בירושלים. השבוע נפתחה במוזיאון רוקפלר בירושלים התערוכה הגדולה המציגה את ממצאי התגליות הרבות בעקבות החפירות הארכיולוגיות שנערכו ב-30 השנים האחרונות בגן הלאומי אשקלון בראשותו של פרופסור דניאל מאסטר, בהמשך לחפירות מטעם קרן במימון משפחות לאון לוי ושלבי וייט, שערכה משלחת ארכיולוגית של אוניברסיטת הארווארד האמריקאית בראשותו של פרופסור לורנס סטאיגר. באשקלון נערכו חפירות מטעם הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל שהביאו ב-1921 לריכוז רב של ממצאים ארכיולוגיים ובהם פסלים מהתקופות ההלניסטית והרומית ובכלל זה שרידי הבסיליקה מתקופת הורדוס, שרידי כנסיות מהתקופה הביזנטית ושרידי החומות מתקופות שונות.
——
צילומים: צפריר אביוב
