משה שלם הוא בן 91. מתגורר ברחוב יוהנסבורג בשכונת אפרידר באשקלון,עוד מיום בניית הבתים הראשונים שהוא היה בין הבונים אותם..
משה שלם המציא באחרונה פטנט המיועד להציל מעתה את כל התינוקות שהורים שוכחים במכוניותיהם, בפגישות הארוכות שלהם.
הפטנט של משה שלם כה פשוט שמהנדס אליו פנה לפני שנה – הגיב בזילזול ואמר: " הפטנט שלך פרימיטיבי!.
כתב פורטל "תיירות דרום" מציין כי המהנדס אולי צדק – אך זו כל גדולתו של הפטנט.
בסך הכול משה לקח חבל וקשר אותו בידית העליונה ברכב מעל ראש הנהג או מאחוריו ואת הקצה השני קשר לידית הדלת של הנהג,באורך המאפשר לנהג או בעיקר לנהגת, להיכנס לרכב, לשבת במושב הנהג, כשהתינוק שלה יושב נינוח במושב האחורי, קשור היטב בחגורת הביטחון לכיסאו. והנהגת מתחילה לנסוע כשהחבל בינה להגה.
הפטנט אינו מאפשר לאם הנהגת, לצאת ממושב הרכב מבלי להיתקל בחבל המפריע לה לצאת מהרכב ,מבלי לזכור מיד שכל ההפרעה הזו , באה להזכיר לה שהתינוק שלה ישן במושב האחורי. זה כל הפטנט
"הגעתי לפטנט הפשוט כי כמעט בכיתי כל פעם שראיתי בטלוויזיה כיצד מחלצים תינוקות מתים ממכוניות של הורים ששכחו את ילדם האהוב במכונית." אומר לי משה שלם . בהגיבו על דברי אותו מהנדס שהפטנט פרימיטיבי, הגיב לי:"כל הקשר בין הורה לתינוק הוא רגש מאד פרימיטיבי וותיק של רבבות שנים ואף יותר. זהו רגש אותו יש לעורר שוב ושוב בימינו."
הוא אומר שגם הבומרנג באוסטרליה שימש את השבטים שם עוד מלפני 6000 שנה והשימוש בו מתקיים גם היום ועוד בשימוש מודרני וחשוב.
"אני אוהב תינוקות – הם יצורי אלוהים, אני לא יכול לסבול שתינוקות ימשיכו ללסבול ביסורים וגרוע מזה."
הוא יודע שאנשים חשובים ומלומדים ביותר עוסקים במציאת פטנטים למנוע תופעות קשות כאלו – אך לכל פטנט שהמציאו – נמצא מיכשול כזה או אחר. החבל סביב גופה של אם המנסה לצאת מהמכונית לשתות קפה עם אחותה שטילפנה אליה ממש בשנייה שעמדה לצאת מהמכונית והסיחה את דעתה עד כדי שכיחת בנה הפעוט – החבל המפריע לה בין ידית הגג לידית הדלת – לא יאפשר לה לשכוח את פרי בטנה.
משה שלם עלה מהודו מהעיר בומבי כמגוייס "מח"ל" בפרוץ מלחמת השיחרור.בישראל, הוא הפליג יחד עם עוד 20 צעירים מבומבי באניית נוסעים מהודו , דרך תעלת סואץ לחיפה . משם החל מסלול הציונות העשיר של משה, זכה לעלות כיחיד מבין 7 אחיו , שהגיעו מאוחר יותר יחד עם הוריו בשלב מאוחר יותר.
משה השתייך לקבוצת עבודה בחדרה, כבוני בתים לעולים החדשים. הקבוצה נשלחה אחר כך לנגב, להקים בתים בחבל לכיש החדש.. משה יחד עם חברו דוד בן דוד, בן עירו בהודו וחברים לעבודת הבנייה, המשיכו בבנייה בחבל לכיש, כשהם עצמם, המשיכו לגור באוהלים במושב החדש הודיה ליד העיר מיגדל (אשקלון), מתאכלסת עולים חדשים מארצות שונות.
"המשכנו לגור באוהלים ובנינו לעולים חדשים בתים ." הוא מספר. "בנינו בשני מושבים הודיה וברכיה ומאחר והיינו מצקועיים לקחו אותנו לבנות בתים בשכונת אפרידר שנועדה להיות "אשקלון החדשה". יהדות דרום אפריקה הקימה את אפרידר והרחוב המרכזי קראו לו "שדרות דרום אפריקה" ואת הרחוב החוצה אותו – רח' יוהנסבורג." בשני בתים קטנים שהם בנו – הציעו להם לרכוש ב-1500 לירות לכל אחד והם, כזוגות נשואים צעירים, העבירו את משפחותיהם לבתים החדשים שבמו ידיהם בנו. משה ודוד מתגוררים עד עצם היום הזה באותן דירות, תוך שהרחיבו אותם ככל שגדלה המשפחה.
משה שלם שולף צילום של מפת "עץ החיים של משפחות שלם" בעלת היסטוריה של 2600 שנה – שורשים ממשפחות שלם מחצר שלמה המלך באזור שכם בישראל התנ"כית.
משפחות שלם היגרו לבבל לפני כ-1760 שנה והתגוררו בבגדד, באזור יהודי גדול. בתום מלחמת העולם השנייה רבים מבני המשפחה המורחבת ברחו מעיראק לבומבי שבהודו. אחרים עלו לישראל עם הכרזת מדינת ישראל. למשפחת שלם אלפי צאצאים המתגוררים בישראל.
כתב "תיירות דרום" מציין כי כאשר הוקם מפעל "יובל גד" במיגדל-אשקלון בשנת ה-50 של המאה הקודמת,, משה שלם ודוד בן דוד, נקלטו למפעל , כבנאים בעלי ניסיון ובעיקר גם כדוברי אנגלית, לשמש מתורגמנים להפעיל את הציוד והאביזרים לצנטריפוגות האמריקאיות שבנו את צינורות הבטון לפרויקט הלאומי הראשון :"המוביל הארצי" – שנועד להוביל מים מתוקים מהכינרת ויובלי הצפון אל ישובי המרכז והדרום , עד חבל לכיש החדש.
" מצאתי כמה פטנטים שהקלו והיטיבו את בניית צינורות הבטון שהיו בקוטר של 108 צול (2,50 מטרים) וגם צינורות בטון קטנים יותר – כאשר משה שלם ניהל את מחלקת הצנטריפוגה והביא להתיעלות גבוהה מהמקובל באותם מכשירים בארה"ב.
פטנטים רבים הביא למחלקה לבניית בתי טרומיים מבטון יצוק במפעל "יובל גד" ולדבריו הביא לחיסכון של מיליוני לירות באותן שנים.
"אולי גם אותם פטנטים היו "פרימיטיבם" – אבל הביאו להכפלת הייצור ומהירות האספקה של הצינורות ובכך הפרויקט הסתיים מהר מאשר תוכנן." 800 עובדים עבדו במפעל הצינורות "יובל גד" ולאחר ייצור הצינוורת, התחלנו לייצר בתים טרומיים לבנייה מהירה לקליטת העלייה הגדולה, בנינו עמודי חשמל ואדני רכבת מבטון כמובן הבתים הטרומיים ניבנו בכל הארץ ואיפשרו קליטת מאות אלפי העולים במהירות גדולה."
כעת בן 91, לאחר ניתוח והחלמה , חזר לביתו והוא מבקש להציע לעיריית אשקלון, באם אין לה כספים לסלול מחדש את רחובות העיר, לפחות לסתום את הסדקים בכבישים בזפת חמה – כי אחרת הכבישים ייהרסו לחלוטין בגשמי החורף הקרב. זהו משה שלם.
כרמלה רעייתו של משה, תומכת בו כל הזמן. למשפחת שלם זוג תאומים, אבי ומאיה ו-5 נכדים.
הבן אבי הוא ממקימי ענף הצלילה באשקלון והקמת החברה "צוללי הדרום" והמסעדה "סקובר" במרינה אשקלון והבת מאיה, אשת חינוך ברחובות.
—–