אחד הטיולים היפים בנגב הצפוני הוא לעבר קיבוץ ניר עם המשופע אטרקציות תיירות שאינן זוכות לביקורים רבים יותר של קבוצות בוגרים ותלמידי בתי ספר.
לאחר סיור מודרך במוזיאון המים של ניר עם, כדאי להמשיך ולפנות מערבה ,לאורך גדר הקיבוץ ומשם בדרך הצרה דרום מערבה אל מאגר המים של ניר עם. זהו אגם של ממש בקיבולת של 1.5 מיליון מע"ק של מי קולחין המגיעים מגוש דן בצינור השפד"ן, להשקות במים מטוהרים את החקלאות בנגב. אגם כחלחל שהוקם על ידי הקק"ל, כאחד ממאגרי האגירה, ההופכים את הנגב לירוק יותר. האגם מתוחזק על ידי חברת מקורות והצוות המקצועי שלה.
אין ספק שזו תחנת טיול מושכת מאד. מהמצפור על שמו של אסף סיבוני, בן ניר עם, שנהרג באסון המסוקים באצבע הגליל, אנו יכולים לראות את האגם הכחול, וממנו במבט מערבה, רואים את שדות החיץ המפרידים בין הקיבוצים ארז, ניר עם וכפר עזה לרצועת עזה. מעבר לחיץ, ניתן לראות את הבתים הגבוהים של הערים עזה ובית חנון, מחנה הפליטים הענק ג'בליה, ובית להייה. במבט צפונה יותר אל רואים היטב את ישובי חוף אשקלון והעיר אשקלון. בכניסה לשער המאגר הוצב שולחן קרמיקה עם רוזטה המצביעה בחיצים את מראות העיניים באופק המערבי.
לרגע אתה נפעם מהיופי סביב ומנגד – השלווה והשקט של מאגר המים וסביבתו.
אתה חושב שבעצם אפשר היה לעשות משהו נוסף, כדי להפוך מאגר זה לאגם שוקק חיים עם אטרקציות תיירות החסרות לנו כל כך: אולי מספר סירות נופש שישוטו באגם ואולי גם דגה כלשהי שתשלים את טיהור המים ואולי אפשר להפוך גם את הענף הזה לאטרקציה של תיירות. אl לבטח חשבו על כך כבר לפנינו ובאם הדבר לא קם ונעשה – מן הסתם קיימים מכשולים או איסורים לכך.
אבל מותר לחלום, לא? כי בעצם המקום הוא כמו חלום, חלום נפלא.