אשקלון חייבת להקים מוזיאון שיכלול את ההיסטוריה והארכיולוגיה בת 4000 שנה ואת תולדות אשקלון החדשה וגם את חיי התרבות והרוח, החברה והקהילה, היופי של עיר קולטת עליה ובמקביל עושה מעשים גדולים למדינה: פסטיבל הסרטים הישראלי בקולנוע "רחל", מרוץ המכוניות הבינלאומי "פורמולה 1"" בשכונת ברנע, קונגרסים של תיירות, ידיעת ארץ ישראל, אירועי עם גדולים של עדות שונות בגן לאומי אשקלון, עם רבבות משתתפים, תערוכת הכלבים השנתית בהיקף של 30,000 אוהדי כלבים בישראל , תערוכות היונים הבינלאומיות בגן הלאומי וגם במרכז אפרידר, והגדולות מכולן: תחרויות הראלי של מרוצי מכוניות ארצים שהגיעו לכדי קהל של 50,000 צופים לתחרות שנמשכה 5-6 שעות ו-1000 שוטרים הוזעקו לשחרר את פקקי היציאה של אלפי כלי הרכב של הקהל, בצאתם מאשקלון המפוקקת.
באמפי של הפארק ובחניון (קמפינג) אשקלון הגדול בארץ, הגיעו אלפי נופשים ותיירים וצופים במחזות ופסטיבלים. גם אופרה של "שמשון ודלילה" הוגשה לאלפי אוהדי מוסיקה קלאסית ואירועי מוזיקה – בארגונו של חיים אריס,שירש אותי כמנהל המחלקה לתרבות נוער ספורט,אירועים ותיירות.
בשנים 1995-1998, ארגנתי את "קמפין אשקלון" במשך 4 שנים עם הסלוגן "אשקלון ויש בה המון" והעיר עלתה לשורה הראשונה של ערי התיירות בישראל. בבתי המלון הייתה תפוסה מלאה ומזה 60% תיירים. התקיים כנס ראשון של 180 סוכני תיירות מארצות ברית המועצות ששהו באשקלון ובישראל 3 ימים רצופים ובשובם למוסקבה מילאו את עמודי העיתונות הרוסית בסיפור הפלאים של עיר התיירות אשקלון, עם המרינה הגדולה של 600 כלי שיט, עם חוף של 12 ק"מ, עם עיר עתיקה בת 4000 שנה בתל ארכיולוגי שנתגלו בו 21 שכבות של ארצות ומסעות כובשי עולם שעברו דרכה
הייתה בה תכניות לעיר הסרטים בברנע וגם כפר נופש "צרפתי" שבכל יום חמישי הגיעו לשדה תעופה לוד 2 מטוסי נוסעים מפאריס להביא לאשקלון 400 נופשים ונופשות לשלושה שבועות רצופים ולהחזיר מאשקלון לפאריס את הנופשים שלא ידעו מקום נופש ובילוי טוב מזה בישראל ובעולם.
הנוסטלגיה אינה יודעת שובע להמשיך להיזכר באשקלון היפה והמרתקת עם הקבר הרומי ובו 4 קברים של עשירי דור האימפריה הרומית במבנה שמור להפליא עם ציורי קירות שמשכו אליהם מדי יום תיירים שהגיעו באוטובוסים בים9 3 ל-8 מדי יום. אותם אוטובוסים גדושי תיירים היו פוקדים את מסעדות מרכז אפרידר לארוחות הצהרים הנודעות שכתבו עליהן במגזיני האוכל בעולם.
בתוך כל אלה שכן קולנוע :"רחל" במרכז שכונת אפרידר שהיה מהגדולים והיפים בישראל שהקרין את מיטב הסרטים של אותו דור ושרת את כל בתי התאטרון בישראל להציג את הצגותיהם לקהל המעודן של הדרום.
את כל אלה עלינו להנחיל מחדש ולהחזיר לאשקלון את כתר התיירות בדרום הארץ. האקלים הנפלא שלה מאפשר קיום תיירות בה בכל ימות השנה. לא בכדי התחייב משה דורות ז"ל, בעלי מלון "דגון" של שנות ה-1950 – 1990 שכל מי שמתארח במלונו מעל 3 לילות ובאחד מהם יורד גשם של ממש – יישאר עוד יממה עם "הכול כלול" על חשבון בעלי המלון. מאחר וזה כמעט אף פעם לא קרה – משפחת דורות לא ירדה מנכסיה בשל אירוח נוסף בעבור הגשם.
——
עזרא ינוב, עיתונאי, תסריטאי, סופר, איש ציבור ומתנדב רבה גווני ובעיקר – בקידום התיירות.
2017 – שנה חדשה תשע"ז.