פרויקטים המחייבים שינוי ועשייה באשקלון –
(על פי תוכניות המתגבשות בתקופה זו באשקלון).
הפיכתה של אשקלון לעיר תיירות מרכזית בדרום.
(צילומים: אדי ישראל, פוטו יוסי את עוזי, הדמיית מלון חדש)
במשך עשרות בשנים נוהגים נבחרי אשקלון להכריז שלעיר הזו קיים פוטנציאל ענק לתיירות. בכך מסתיים לרוב תפקידם של נבחרים הרואים בהכרזתם עשייה של ממש.אולם כבר כמה עשרות שנים אשקלון לא פיתחה את ענפי התיירות שלה. נהפוך הוא – תיירים שפקדו את העיר – אינם מגיעים עוד אליה. מוסדות הנופש ששקקו חיים בעבר כמו בית מרגוע, כפר נופש צרפתי, פארק לאומי גדוש נופשים ואירועים, בתי מלון עם תפוסה של 60% תיירים ומסעדות שאוטובוסי תיירות ונופשים גדשו את מקומות החנייה – כבר אינם בנמצא. הקבר הרומי היחיד במינו – נפגע בחלקו ונסגר, קברים עתיקים אחרים נסתמו, החפירה הארכיולוגית בגן הלאומי ובה עשרות ממצאים ארכיולוגים מפוארים – נעלמה עם הפסלים העתיקים וחצר הסרקופגים במרכז אפרידר – די מוזנחת ומיותמת מתיירים.
- עמותת התיירות שפעלה בעבר, התפרקה, הקשר לאטרקציות התיירות במרחבי לכיש נותק, מלונות נסגרו וחדשים עדיין לא באו במקומם ורק עתה מתגבשת בעיריית אשקלון , באמצעות החברה הכלכלית העירונית תוכנית להתחדשות התיירות ברצועת החוף הנפלא המשתרע על 12 ק"מ.
- חרף העובדה שלאשקלון חופי ים ארוכים, מרינה גדולה, עיר המשופעת אוצרות טבע ונופים נפלאים, מזג אוויר מהטובים בארץ ובעולם בכל ימות השנה, בתי הארחה ומסעדות הנאבקים על קיומם – אין עתה תוכנית שיווקית לתיירות באשקלון.
- עיר בעלת אתרי ספורט מרכזיים שלא נוצלו היטב, כמו מרכז ארצי לטניס, שטחים שקיימו מרוצי ראלי למכוניות, אמפיתיאטרון גדול שאירח אופרות ואירועים גדולים, חוות סוסים מפוארת – שננטשה, תוכניות להקמת מרכז מוטורי לגראנד פרי שלא טופחה, אצטדיונים, היכלי ספורט ותרבות, פארקי דשא ענקיים, אתרים ארכיולוגים – היסטורים של אלפי שנים – לא מנוצלים דיים לטיפוח תרבות הפנאי והתיירות. לאשקלון אין תוכנית עכשווית לשיקום הקיים והפקת פרסומים למשיכת נופשים ותיירים באתרים הקיימים בעיר נפלאה זו.
תכנית קידום התיירות באשקלון.
לאחר בחירתו של איתמר שמעוני, כראש עיר חדש לאשקלון, מתגלגלת תוכנית עתידית לפיתוח גדול של התיירות באשקלון. אך בשלב הקיים – חייבת לבוא תוכנית לאישור מועצת העירייה, לדון בחידוש פרויקטים שהעמידו את אשקלון ברמת תיירות מקובלת בעבר, בקנה המידה ההתחלתי שלה ולהוסיף עליה עשייה חדשה, למימוש מהיר לפחות של חלק מהפוטנציאל הגדול שלה בתיירות:
א. לחדש את ההכרה שאשקלון היא בעלת העדפה לאומית א' ליזמים שיבנו אתרי תיירות בעיר. לקיים כנסים של יזמים ומשקיעים להשפיע עליהם להשקיע בהקמת אתרי תיירות באשקלון.
ב. להקים מהר עמותת תיירות ובה נציגי העירייה וגורמי התיירות בעיר, או מה שהוחלט באחרונה להפעיל במהירות את אגף התיירות בחברה הכלכלית העירונית באשקלון. אגף התיירות החדש בחברה הכלכלית העירונית, חייב לגשת מיד בקמפיין פרסום ושיווק אשקלון כעיר תיירות. לשתף גם את משרדי הממשלה הקשורים בכך וגם את נציגי התיירות הפרטית בעיר ומחוצה לה.
ג. על העירייה לגשת מיד להפעלת יוזמה שהגן הלאומי של אשקלון יעניק לתושבי העיר העדפה לזכויות כניסה ובילוי בתוכו, כפי שהיו בעבר וליצור מיזמים יעילים לקידום התיירות בגן הלאומי בשיתוף האטרקציות הקיימות בו ובעיר.
ד. טיילת החוף מתחילה להוות מרכז בילוי טבעי לתושבי אשקלון, אך דרושה יוזמה מהירה למצוא את האטרקציות הדרושות למשוך נופשים ותיירים לטיילת החופים היפים והארוכים של העיר. זה מחייב קמפיין ייחודי לטיילת החופים ושיווק הנופש שהיא יכולה להקנות לנופשים ותיירים שיבואו לעיר.
ה. מרינה אשקלון – חייבת להפוך לאתר תיירות אטרקטיבי ליאכטונרים מכול העולם. עליהם למצוא ברציפי המרינה מיצג קבוע של עיר התיירות אשקלון, תערוכות משתנות של אמנים ותיירנים מקומיים. כך ניתן למשוך גם את הנופשים בבתי הארחה וגם את תושבי העיר. דרושה תוכנית תיירות מושקעת, תוך ניצול המיתקנים הקיימים כבר במרינה , כמו ספינת סיור חופים גדולה, יאכטות להשכרה או אירוח, ימי דיג, סירות חתירה, ובגדול: צלילות ב"צוללי הדרום" במימי החוף ובאתרי הצלילה ב"ספינות הטרופות, השקועות למטרה זו מול חופי אשקלון.
ו. העירייה אמנם כבר עוסקת בקידום תוכנית גדולה למשיכת יזמים להקמת בתי הארחה חדשים, אתרי תיירות חדשים והרחבת התיירות הקיימת בכל ענפיה – אך בינתיים עלייה לקדם את הפרסום והשיווק של התיירות הקיימת עתה בעיר.
ז. על אשקלון לבחור במותג התיירות "אשקלון – העיר של שמשון ודלילה" שהצענו, או מותג אחר, כדי לגשת לשיווק העיר כעיר תיירות חשובה בישראל. זה יוכל להוות המותג הבינלאומי הענק של התיירות הישראלית, שיופעל בגן הלאומי, בניצול אתרי העתיקות בו, תקופת הפלישתים בגן ועוד 20 תקופת של 4000 שנה, האמפי הענק הלא מנוצל, השטחים להפעלת "שדות קרב" (פיינט בול), החייאת החניונים ועוד.
ח. במשרד התיירות קיימת החלטה אופרטיבית להכיר באשקלון כעיר הכניסה והיציאה של חבילות נופש לתיירים מארצות דוברות רוסית ותיירות ממזרח אירופה ואסיה. תוכנית זו תוזיל את חבילות הנופש בישראל באחוזים רבים.
ט. עיריית אשקלון שוקדת על ביצוע תוכניות תיירות במדרחוב בעיר העתיקה, עם מדרחוב באורך של קילומטר, שיהווה אחד היפים בארץ. בתוכניות העירייה קיימת גם זו להקמת "עיר היין", בניית מוזיאון ארכיולוגי היסטורי בגן הלאומי, הקמת חניון בגן הלאומי או לצידו, בדיקת כדאיות להקמת אכסניית נוער, חידוש תוכניות לפסטיבלים, ירידים ותחרויות ספורט ייחודיות במסגרת תוכנית ה"גרנד פרי" (מרכז מוטורי בינלאומי), היפודרום למרוצי סוסים (לכשיוחלט על מתן היתר ישראלי לכך) הקמת חוות בעלי חיים, ועוד אטרקציות לילדים.
י. התיירות תביא לפתיחת סדנאות והכשרות של דורשי עבודה בכל הענף – בעיקר לצעירים, לנשים וגמלאים.
——–
כתב עזרא ינוב בעלי פורטל "תיירות דרום" https://www.tayarutdarom.net
